בן בלה ויצחק, נולד ביום כ"ג בשבט תרצ"א (10.2.1931) בחיפה. לאחר שסיים בית-ספר יסודי יצא לעבוד. התמחה במסגרות ועבד בבית-חרושת. היה חבר "הנוער העובד" ושהה זמן מסוים בקיבוץ. בשעותיו הפנויות עסק בספורט, והשתייך לקבוצת כדורגל של נוער "הפועל" בחיפה. מנעוריו היה חבר ב"הגנה".

עם התגייסותו לחטיבת "עודד" במלחמת-העצמאות יצא לגליל ובין השאר השתתף בקרבות צפת, רמות נפתלי וחוליות. דוב נפל במלכיה כשנפגע מצרור כדורי אויב ביום כ"ז באייר תש"ח (5.6.1948). גופתו לא נמצאה והוא נחשב כנעדר בקרב.

מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

לאחר חקירה ממושכת של ענף אית"ן (איתור נעדרים) בצה"ל, אותר מקום קבורתו יחד עם עוד 16 לוחמים בקבר האחים במעוז חיים, ובתאריך כ"ו באייר תשפ"ו (13.5.2026) התקיים טקס גילוי מצבה במעוז חיים.